החלטה בתיק ת"א 30517-07-12

1.       העניין שבפניי, בקשת הנתבע לביטול פסק דין אשר ניתן בהיעדר הגנה, זאת ביום 28.10.2012.

2.       לטענת הנתבע, הוא בן 62 שנים, אינו שולט בכתיבה ובקריאה בעברית; הנתבע הפנה להליך קודם אשר התנהל בין הצדדים בשנת 2009, הליך אשר נמחק לאור בקשת התובע; לאור אותו הליך קודם, כאשר התקבל כתב התביעה הנוכחי מאת התובע, הרי שהוא התקבל ללא הזמנה לדין, ובהתאם המתין הנתבע, בחוסר הבנתו, להוראות מבית המשפט בדבר הגשת כתבי טענות;

3.       הנתבע טוען, כי בהיעדר הזמנה לדין, לא בוצעה המצאה מלאה כנדרש על פי סדרי הדין הקיימים, ולפיכך סבור הוא כי קיימת עילה לביטול פסק הדין מחובת הצדק. יתר על כן, טוען הנתבע, גם אם נפל פגם בהתנהגותו, מוצדק לבטל במקרה זה את פסק הדין. ואפילו אם ניתן היה לראות את פסק הדין כאילו ניתן ללא פגם בהליך (פגם אשר לטענתו מתקיים), הרי סבור הנתבע שיש לבטל את פסק הדין משיקול דעת בית המשפט - שכן ראשית סיבת המחדל אינה התעלמות או זלזול מופגן בהליך המשפטי, כאשר לגבי סיכויי הגנתו, טוען הנתבע למציאות עובדתית שונה (ואף הפוכה) מזאת המתוארת בכתב התביעה.

4.       ביום 4.12.2012 הוריתי לתובע להשיב לבקשה לביטול פסק הדין, בתוך 30 ימים מאותו מועד. ביום 26.12.2012 הוגשה בקשת התובע להארכת המועד להגשת תגובתו, ובהתאם נעתרתי לבקשת ב"כ התובע והמועד להגשת תגובה עד ליום 15.1.2013.

5.       גם מועד זה חלף, מבלי שהוגשה כל תגובה מטעם התובע.

6.       הואיל וכלל יסוד בהליך השיפוטי התקין, קובע כי יש ליתן לנתבע את יומו בביהמ"ש, ככל שניתן היה פסק דין  אשר נפל בנתינתו פגם, לא היו נבחנות טענות ההגנה. ראה לענין זה, מ. קשת, "הזכויות הדיוניות וסדר הדין במשפט האזרחי", מה' 15, עמ' 1213, וכן ע"א 64/53 כהן נ' יצחקי, פ"ד ח' 395.

7.       בנסיבות מקרה זה, ככל שנטען לפגם בהליך, והתובע לא טען אחרת, ואף לא הגיב לבקשה לביטול פסק דין, אני מקבל את הבקשה ומורה על ביטול פסק הדין מחובת הצדק.

8.       אציין, כי אף לו הייתי נדרש לעילה הביטול החלופית, קרי ביטול בשיקול דעת ביהמ"ש (ראה ע"א 5000/92 בן ציון נ' גורני ואח', פ"ד מח (1) 830). במקרה זה אמורות להישאל שתי שאלות: מהי סיבת המחדל, ומהם סיכויי ההגנה. אוסיף ואציין, כי על פי פסיקת בתי המשפט, קיימים יחסי גומלין בין שני שיקולים אלו - וככל שהתשובה לאחד מהם משכנעת יותר, כך קטן המשקל שיש לייחס לאחר (ראה לענין זה, ע"א 3645/92 קלנר נ' לופוביץ, פ"ד מז (4) 133).

9.       ובהקשר זה, טענות הנתבע בכל הנוגע לסיבת המחדל, שאינה זלזול בהליך המשפטי או התעלמות ממנו, וכאשר הנסיבות העובדתיות אשר הובילו לנזק הנטען (ועילת התובענה כפרי של עוולת תקיפה) שנויות עד כדי כך במחלוקת, נוטה הייתי ממילא לבטל את פסק הדין על מנת ליתן לצדדים להגשים זכותם אשר הוכרה כזכות חוקתית, והיא זכות הגישה לערכאות.

10.   לפיכך אני מורה על ביטול פסק הדין מיום 28.10.2012.

11.   כתב הגנה יוגש בתוך 30 ימים מהיום.

12.   לא מצאתי לנכון לעשות צו להוצאות, הוצאות ההליך תיקבענה בסיום ההליך השיפוטי.

ניתנה היום, ד' שבט תשע"ג, 15 ינואר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: